בעכבר העיר עלה היום טור געגועים נוסף ללהקה מאת יונתן ליפיץ והדר זילברשטיין. הנה קטע מתפלסף מתוכו:
עד היום אני מאמין להם. המפסידנות של אינפקציה מושכת אותי, היא אלימה ומוגשת טוב מידי מכדי שאסרב לה וארעה בשדות זרים. הרכב שלא היה מונע מרצון לאהדה, הערצה או קללות מסוג זה. איכס! חברי ההרכב לא התביישו להפגין דפיקות אמיתית והקפידו ליצוק אותה אל תוך המוזיקה שלהם. משיר לשיר רק מרעיבה אותך להמשיך למלל הדבילי הבא שתרצה לשנן כמה שיותר מהר ("טניס") וכנראה תבין באמת אם אתה לא סאחי. אבל אינפקציה לא באמת ביקשו שנדע מילים או שנביע אנינות טעם על הלחנים וההתחכמויות הטקסטואליות שבמוזיקה שעשו, וזו בדיוק הגישה שעומדת בפני הלהקה שמגלמת את הצד הכי מפגר והכי מגניב וגאוני, באותו ילד.
האייטם הזה בא גם לקדם את ההופעה של דלקת, החבורה המוכשרת מראשון, מחר (10.5.2013) באוזןבר בתל אביב. זהו ראיון ההיכרות איתם שערכנו כאן לפני כמה חודשים. הנה קטע שלהם עושים בהופעה את "פולנים" ו"עין הנמר". אפשר לראות גם את ההופעה המלאה בישראבוט.